אבחון פסיכו-דיאגנוסטי

האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי מורכב מסוללה של מבחנים מתוקפים סטטיסטית. מטרתו של האבחון לזהות את תמונת נפשו של המטופל ולתת התייחסות למצג הרגשי, לכוחות, הגנות ודרכי התמודדות, קונפליקטים וחרדות מרכזיות, מהלך חשיבה (תפיסה, עיבוד, בוחן מציאות), יכולות קוגניטיביות, תפיסת עצמי ואופי היחסים הבינאישיים. האבחון מאפשר איתור נקודות חוזק וחולשה ומחבר בין התפקוד במציאות לבין המערך הנפשי הנסתר יותר של הנבדק. לכל אבחון יש שאלה או שאלות אבחון שאת התשובה להן נבקש לחשוף באבחון.

הפנייה לאבחון לרוב מתרחשת כאשר יש אסופה של קשיים שהסיבה להם אינה ידועה, במטרה לבחון ולבחור את דרך הטיפול וההתערבות המיטבית עבור הנבדק. במקרים של אבחוני ילדים ומתבגרים ובמידה ויש בכך צורך, ניתנות המלצות גם למסגרת החינוכית בדבר הוראה מתאימה והמלצות נוספות להתערבות גם במסגרת החינוכית. לעיתים, נחליט על פנייה לאבחון באמצעו של תהליך טיפולי, על מנת להעמיק ולבחון אילו נושאים השתנו ברמה הנפשית העמוקה, הלא מודעת במהלך הטיפול ולהציב מטרות מדויקות יותר להמשך עבודה והתפתחות, או כאשר עולות שאלות אבחנתיות בטיפול שהתשובה אליהם מרגישה כלא ברורה.